יום שלישי, 16 בפברואר 2010

48 שעות


על השעון עשר בלילה, אני עומד מסטול מול המרינה שבא עומדת היאכטה, אני מרגיש כל דקה וכל שנייה אני מרגיש כמו דופק, אני נמצא במצב אוטומטי ולא יודע על מה לחשוב.. אני רק יודע שתוך ארבעים ושמונה שעות אני צריך להשיג שמונה מאות אלף שקל.
במצב כזה כל שנייה אתה חושב על מיליון דברים אחרים ולא יודע במה להתרכז אתה מנתח את המצב מיליון פעמים מכל כיוון אפשרי בתקווה למצוא פטרון הולם. האיש הקטן בבטן כל שנייה חוזר על אותם מילים "ההתמכרות לפוקר". לא יכולתי לפנות למשטרה, היו רוצים אותי. לא היו לי חברים שיכולים להשיג שמונה מאות אלף שקל בארבעים ושמונה שעות. ואז קיבלתי החלטה, חד וחלק החלטתי להמשיך לשחק פוקר, למרות שלא היה לי גרוש יכולתי להשיג לפחות עשר אלף שקל, זה מה שעשיתי..
טוב שיש אנשים טובים בעולם שלנו.. לפחות כך חשבתי עד שפגשתי את פליקס שממנו רציתי לבקש לארבעים ושמונה שעות עשר אלף שקל, היה לי דיי ברור שבלי חתימה של מישהו מוכר אני לא הקבל את הכסף ובכל זאת ניסיתי. התמכרות לפוקר התמכרות לפוקר כל שנייה המצפון שלי נדנד לי. ההתמכרות תהרוג אותך ההתמכרות תדרדר אותך נזכרתי במילים של ההורים כל רגע. היו לי פרפרים לא רק בבטח אני כולי רעדתי כאילו הזרקתי הרואין וההשפעה נגמרת והגוף מבקש עוד מנה של סם. הפגישה עם פליקס הייתה סיוט חיי בגלל הסיפורים ששמעתי עליו, אומרים שפעם הוא היה רוצח והיה מכור לפוקר וההתמכרות לפוקר גרמה לו לרצוח כדי לא להחזיר חובות והסימן המפורסם שלו היה קלף של אס במקום הרצח. ידעתי שכל צעד שלי לכיוון ההחלטה זה עוד צעד למוות. לעצור ולחשוב לרגע בגלל מה כל זה? ההתמכרות רוצח. עצרתי מול הכניסה ואם מחשבות חיוביות עשיתי את הצעד הראשון, בחצר היה שולחן שישבו בו כמה גברים ששיחקו פוקר עם נשק על השולחן. ברגע שהם ראו אותי אחד מהם התקרב ושאל "לאן זה?" עניתי לו שלפליקס יש לי הצעה בשבילו, הוא העמיד אותו ליד הקיר ובדק טוב טוב שלא יהיה עלי נשק או אולר "במדרגות למעלה" הוא ענה לי, עליתי במדרגות ופגשתי את פליקס יושב על השפה ספה ומעשן ומסניף קוק. אני למדתי שלא מדברים עם אנשים כאלה הרבה, אז אמרתי לו לפנים "אני מהמר על חיי, אתה משחק?" , לא הייתה לי בררה אחרת והמרתי על חיי אם אני מפסיד אני נהפך לחייל שלו לכמה שנים טובות, אם לא לכל החיים. עכשיו כבר אני לא יודע אם זאת הייתה ההתמכרות או שסתם לא הייתה לי בררה אחרת, אבל כמו שאומרים, כל מה שנעשה הכל לטובה.
פליקס היה שחקן טוב והמשחק היה צמוד, אבל החזקתי את עצמי והייתי רגוע ידעתי שהוא על קוק ויענה לי על כל מהלך. למרות המשחק הצמוד ניצחתי, קיבלתי את הכסף ואת הכבוד מפליקס. המחוג שוב על 12 הייתי צריך לפעול מהר כי נשאר לי רק עשרים וארבע שעות להרוויח שבע מאות תשעים אלף שקלים. בלי לחשוב פעמיים זרמתי עם המזומנים למחתרת שבה הכרתי את מיקי, והפעם נכנסתי כמו הביתה. עם מבט מסטול וג'ין טוניק ביד זרמתי לשולחן הקרוב. לקח לי חצי שעה לקרוא את השחקנים והתחלתי להרביץ כמו בבוקס רק בפוקר "עף כמו פרפר ועוקץ כמו דבורה". אף אחד לא יכל לעצור אותי, החיים שלי תלויים על שערה. עד המצב שהייתי בו לא אהבתי סוף טוב, אמרתי סוף טוב קיים רק בסרטים. היה לי מזל שטעיתי. תאמינו או לא יצאתי למחרת בבוקר עם יותר ממה שהייתי צריך להחזיר. ההתמכרות לפוקר ההתמכרות לפוקר עדיין נדנד לי המצפון. אבל זכיתי בזכות ההתמכרות לפוקר או שלא בזכות ההתמכרות לפוקר. אבל זכיתי ונשארתי בחיים. אבל מה שעשיתי באותו ערב איך זכיתי ואיך אני הולך לשלם על זה כשהמאפיה תעלה עלי אני הספר ברשומה הבאה שלי.

כל מי שמכור לפוקר כנסו לפה

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

My Google+