כל זה התחיל כשהייתי בן 12 כיתה ז' אם אני לא טועה, למרות הגיל ידעתי על פוקר הרבה וידעתי שאני לא סתם משחק קלפים אלה אני משחק פוקר. כמו כל החברים שלי התחלתי לשחק בהפסקות בין השיעורים ושיחקנו על שקלים כדי לקנות אחר כך פחית קולה בקיוסק ליד הבית ספר, בגיל כזה אתה לא ממש מבין מה זאת התמכרות.. אני ראיתי את ההתמכרות כמו רצון להרוויח או משהו בסגנון..
חלפו להם כמה שנים טובות, אני זוכר הייתי בן 16 שכבר המילים "בליינד נמוך שקל" היו משפילות שחקן טוב שבא לשחק נגדך.
בגיל 16 כבר הייתי מכור לפוקר ומכור לפוקר לא סתם, יש אנשים שמעשנים סיגריה כשיש להם זמן פנוי אני הייתי משחק פוקר ומהמר על הסיגריה שאני מעשן באותו רגע. כשלא היה לי כסף הייתי משחק על הסיגריות שנשארו לי או שהייתי עושה סיבוב בהפסקות בכל בית הספר והייתי הוסף מכל חבר סיגריה שהייתי משחק עליה בערב בפיצוציה, עכשיו זה נשמע מצחיק שמהמרים על סיגריות.. אבל פוקר ממכר וההימורים גדלים.. ואחרי שנגמרות הסיגריות הייתי מהמר על חפיסות שאין לי.. עשר חפיסות זה כבר פאקט.. פאקט זה מאה שקל.. הייתי שחקן דיי טוב והייתי מרוויח המון.
בגיל 17 כבר הבנתי שאני מכור לפוקר הבנתי שאני מכור והפנמתי את זה. ההורים שלי הבינו שההתמכרות לפוקר תראה את הצד השחור שלה ושיבוא יום ואני התרסק כמו כולם.. ובסוף הוא בא.. יום אחד חבר שלי הציעה לי ללכת לשחק פוקר לאיזה מקום שמוחבא מהמשטרה.. הוא אמר שלי שזה מקום ענק עם מלא שחקנים שמפסידים אלפי שקלים בלילה שמאפיה מחזיקה אותו ואין מצב שהמנייקים נכנסים לשם.. טוב אני זרמתי הייתי בטוח שאני שולט בעצמי שיש לי ביטחון שאני שחקן רגוע והעיקר לא להיסחף ולדעת לפרוש בזמן.. בכניסה עמדו שני גורילות ענקיות עם נשק ומכשיר קשר כמו בסרטים.. שאלו "לאן זה ?" וחבר שלי ענה לו שפליקס הזמין אותנו ונכנסנו בלי בעיה. זאת הייתה הפעם הראשונה שראיתי בlive אנשים שמכורים לפוקר יותר ממני. באותו יום ראיתי איך אנשים מפסידים מאות אלפי דולרים בלילה.. רק הטיפ על הכוס של הblue label היה איזה מאה דולר, ידעתי שאסור להתמסטל וצריך להיות פיקח לכן לא שטיטי בהתחלה.. אבל רציתי שאחרים יחשבו שאני שיכור אז הזמנתי לי ג'ין טוניק והתיישבתי באחד השולחנות שבו בליינד נמוך היה מאה שקל. לאט לאט נכנסתי למשחק והתחלתי לקרוא את השחקנים אחרי כמה סיבובים ידעתי מי מתי מזייף מי מהם שחקן ומי מהם חובבן מכור לפוקר, הכל היה כל כך מושלם.. לא יכולתי להאמין למה שקורה באותו ערב.. הייתי לוקח שלושה סיבובים ומפסיד אחד לוקח שתי סיבובים ומפסיד אחד.. אחרי שעתיים הייתי ברווח של חמש מאות אחוז.. משהו כמו עשרים אלף שקל.. ולא יכולתי להפסיק התחלתי להרגיש את הסיפוק שחיכיתי לו אבל רציתי עוד ולא יכולתי לעצור.. באמצע המשחק שחקנים מתחלפים.. מכור אחד פורש ואחד חדש נכנס.. אני רק זוכר שקראו לו מיקי והוא היה ג'ינג'י, אני שמעתי שלג'ינג'ים אין נשמות אבל לא חשבתי שזה אמת עד שהכרתי את מיקי.
שיחקנו איתו עד הסוף צחקנו והתמסטלנו ביחד הרי הרווחתי ארבעים אלף הלילה אני על הגל אני יכול להתפזר קצת..
באותו יום חזרתי הביתה ברי ושלם ולא הייתי שמח כל כך מאז שהזדיינתי בפעם הראשונה, אני התעוררתי על השטרות של מאתיים.. אני מבחיים לא השכך את הרגע הזה.
באותו לילה שהייתי בunderground החלפנו עם מיקי מספרים.. לא ידעתי בדיוק למי אני נותן את המספר שלי אבל באותו לילה כשהרגשתי בפעם הראשונה מה זה לעשות משכורת שנתית בכמה שעות לא היה לי החפת למי לתת את המספר.
הוא חזר אלי אחרי יומיים והציעה לי לבוא לשחק פוקר איתו ועם עוד כמה אנשים מאוד עשירים, היה לי מאוד מוזר שגבר כמו מיקי התעניין בי סתם כי שחקנו איתו באותו שולחן, אבל אני מכור לפוקר והקול הפנימי שלי אמר לשים זין על הכל וללכת לשחק כי יכול להיות זאת הזדמנות ואני יכול לעשות הון ולהכיר אנשים חזקים ולהתפרץ קדימה כמו שחלמתי, הסכמתי.
ביום שבו הייתה הפגישה אספו במרצדס שעולה איזה מיליון שקל והרגשתי כמו מלך שאלו אותי לא פעם באותו ערב אם אני מכור לפוקר אם אני מרגיש את ההתמכרות לפוקר ובהתחלה לא חשבתי הרבה ועניתי כן חופשי חפיף בלי לחשוב פעמיים עד שהמשפט חזר על עצמו משהו כמו שישה פעמים וזה התחיל להלחיץ אותי.. בפנים הייתה לי תחושה מוזרה ואמרתי לעצמי אולי לעזוב הכל וללכת הביתה.. אבל כבר היה מאוחר וישבנו עם עוד שתי גברים בני ארבעים. אם לא הייתי מכור לפוקר וההתמכרות לא הייתה משפיע על השכל כל זה לא היה קורה. אנחנו שיחקנו ושתינו ואני שוב ניצחתי וניצחתי וניצחתי והבנתי שזה מוזר שצריך להפסיק ולברוח אבל ההתמכרות ההתמכרות לפוקר לא עזבה לי את הראש וההרגשה של הניצחון עשתה את הpush האחרון. ישבנו כמה שעות וכבר הייתי מסטול הרווחית הרבה מאוד ולאף אחד לא כעב בגלל הניצחונות שלי.. אמרתי טוב נו אולי הם הרי מיליונרים ויש להם אמון כנס יכול להיות כזה כלום בשבילם והם בודקים אותי לאיזה משהו יותר רציני.. לכן המשכתי עם המשחק.. בעיקרון לא יכולתי להפסיק בגלל ההתמכרות לפוקר, זה אותו דבר כמו שאתם מקבלים זרם חשמלי מאוד מאוד חזק משהו כמו עשר אלף וולט וזה מחזיק אותכם ובלתי אפשרי להשתחרר וצריך לבוא איזה מישהו ולשבור את המעגל הסגור הזה.. אז בקטע שלי לא היה אדם כזה.. הייתי לבד ולא ידעתי מה הולך לקרות בסוף הערב.. ידעתי רק שאני מנצח טוב לי ואני מליין. אחרי כמה כוסות טובות של ויקסי באלפיים שקל וכמה עשרות אלפי שקלים בתיק מיקי מציע לי לזרום איתם אלה ליאכטה של אחד מהם יש שם בנות סוג א' יש שתיה ויש קוק למרות שבאותו זמן הסנפתי הרבה קוק והייתי מת לזיין ועוד שנייה הייתי אומר להם לא, למרות שאני לא חשבתי מה יכול לקרות אחרי זה .. אולי אחד מהם היה מוצי אקדח ורוצח אותי, אבל שוב ההתמכרות לפוקר עשתה את שלה ורק המחשבה שאני יכול לפתוח אותם שוב ולזכות בעוד שלוש מאות אחוז ממה שיש לי עכשיו שלכה פקודה למוח להגיד להם כן. זרמנו ליאכטה והיו בנות וקוק וכל מה שהם הבטיחו וזה כל מה שאני זוכר מאותו הערב.. אנחנו יושבים ב"סלון" של היאכטה כל אחד עם איזה שתי בנות סוג א' על הברכיים ועם כוס של בלו לייבל ביד.
למחר בבוקר התעוררתי באחד החדרים עם כמה באותם בנות, בדרך למעלה ניסיתי להיזכר מה היה באותו לילה אבל הרגשתי רק כאב ראש עצבני ושפשפת בזין. כשעליתי לא מצאתי את הבחורים שהיו איתי אתמול.. אבל אותי מצאו שתי הגורילות שפגשנו בכניסה לundergound עם בן באותו מקום שבו פגשתי את מיקי שזרמתי איתו ליאכטה שבא אני נמצא. הם לא אמרו לי הרבה רק שאת החובות אני צריך להחזיר תוך ארבעים ושמונה שעות. לא הבנתי בהתחלה על מה הם מדברים למרות שהצמרמורת בגוף כבר נתנה לי להבין שאני נמצא עמוק עמוק בטוח החרא. כשהתחלתי לחתת בכיסים הרגשתי מלא דפים שכשהתאוררתי חשבתי שזה כסף בעצם אלו היו קבלות עם חתימה שלי. קבלה על סך חמישים אלף שקל, עשר אלף שקל, חמש עשרה אלף שקף, ולא היה להם סוף. באותו יום הפסדתי שמונה מאות אלף שקל. ותוך ארבעים ושמונה שעות הייתי חייב להחזיר אותם לבעלים, שום משטרה לא הייתה עוזרת לי כי נזכרתי שבן אמר לי בכניסה למחתרת שהמקום שהיינו בו שייך למאפיה והגורילות שמרו במקום ההוא ראיתי את כל התמונה מהצד ותוך שנייה הכל היה לי ברור. זיינו אותי וזיינו אותי חזק. הסיפור עוד לא נגמר כפי שאתם רואים אני עדיין חיי וברי, את ההמשך.. איך מה ולמה אני הפרסם הרשומה הבאה. אגב מי שלא הבין.. כל זה קרה לי בגלל ההתמכרות לפוקר משהו כל כך פשוט התמכרות לפוקר.. אבל המשהו הזה הפך לי את החיים מאה שמונים מעלות.
